שמואל א סימן כ וַיֹּאמֶר־לי יְהוֹנָתָן מַהֵרחדֶשׁ וְנִפְקַדְתָּ כִּי יִפְקֵד מְוֹשָׁבֶךְ : וְשָׁלָשְׁתָּ תִּרֶד מְאֹד וּבָאתָ אֶל־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר־ נִסְתַּרְתָּ שָׁם בְּיום הַפַּעַשֶׂה וְיָשַׁבְתָּ אֵצֶל הָאֶבֶן הָאָזֶל : וַאֲנִי שְׁלֹשֶׁת הַחַצִים צְדָה אוֹרֶה לְשלַּח־לִי לְמַטָרה: וְהִנֵּה אֶשְׁלַח אֶת־הַנַּעַר לֵךְ מְצָא אֶת־הַחִבִּים אִם־אָמר אֹמַר לנער הִנֵּה הַחַצִים מִמְךְ וָהֵנָּה קָחֶנּוּ וְרָאָה שָׁלוֹם לְךָ וְאֵין דָּבָר חַי־יְהיָה : וְאִם־כָּה אֹמַר לֵעֶלֶם הִנֵּה הַחַצים מְמְךְ וָהָלְאָה לָךְ כִּי שָׁלַחֲךָ יְהוָה: וְהַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְנוּ אֲנַי וָאָתָּה הִנֵּה יְהוָה בֵּינִי וּבֵינְךְ עַד־עוֹלָם: אל קי וַיְפָתֵר דָּוִד בַּשָּׂדֶה וַיְהִי הַחֹדֶשׁ וַיֵּשֶׁב הַמֶּלֶךְ אֶל־הַלֶחֶם לאכול : וַיֵּשֶׁב הַמֶּלֶךְ עַל־מוֹשָׁבוֹ בְּפַעַם בְּפַעַם אֶל־ מושב הַקִיר וַיָּקָם יְהוֹנָתָן וַיֵּשֶׁב אַבְנֵרְ מִצַּד שָׁאוּל וַיִפָּקֵד מְקוֹם דָּוִךְ : וְלֹא־דִבֶּר שָׁאוּל מְאוּמָה בַּיּוֹם הַהוּא כִּי־ אָמַר מִקְרָה הוּא בִּלְתִּי טָהוֹר הוּא כִּי־לֹא טָהוֹר; וַיְהִי מָמָחֲרָת הַחֹדֶשׁ הַשָּׁנִי וַיִפָּקֵד מְקוֹם דָוִד וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל־יְהוֹנָתָן בְּלֹוֹ מַדּוּעַ לֹא־בָא בֶן־יִשָׁי גַם־תְּמוֹל גַּם־ הַיוֹם אֶל־הֵלָּחֶם: וען יְהוֹנָתָן אֶת־שָׁאוּל נִשְׁאַל נִשְׁאַל דָּוִד מֵעֲמָדִי עַד־בֵּית לָחֶם: וַיֹּאמֶר שַׁלְחֵנִי נָא כִּי זֶבַח מִשְׁפָּחָה לָנוּ בָּעִיר וְהִוּא צְיָה־לִי אָחִי וְעַתָּה אִם־מָצָאתִי חֲן בְּעֵינֶיךְ אִמָּלְטָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת־אֶחָי עַל־כֵּן לֹא־ בָּא אֶל־שְׁלְחַן הַמֶּלֶךְ: וַיִּחַר-אַף שָׁאוּל בִּיהוֹנָתָן וַיֹּאמֶר לו בֶּן־נָעוּת הַפַּרְדוּת הֲלוֹא יָדַעְתִּי כִּי־בחַר אַתָּה לְבֶן־ ישי לְבָשְׁתִּךְ וּלְבִשֶׁת עֶרְוַת אִמָּךְ: כִּי כָל־הַיָּמִים אֲשֶׁר --ישי חַי עַל־־הָאֲדָמָה לֹא תִכּוֹן אַתָּה וּמַלְכוּתָך ועתה שְׁלַד וְקַח אֹתוֹ אֵלִי כִּי בֶן־־מָוֶה הוּא: וַיַּעַן יְהוֹנָתָן אֶת־שָׁאוּל אָבִיו וַיֹּאמֶר אֵלָי לָמָה יוּמַת מֶה עָשָׂה: וַיָּטֶל שָׁאוּל אֶת־־הַחֲנִית עָלַי לְהַכֹּתוֹ וַידַע : : have robbed me, But ye say, wherein have we robbed thee? in tithes and offerings. Ye are cursed with a curse : for ye have robbed me, even this whole nation. Bring ye all the tithes into the storehouse, that there may be meat in mine house and prove me now herewith, saith the Lord of hosts, if I will not open you the windows of heaven, and pour you out a blessing, that there shall not be room enough to receive it. And I will rebuke the devourer for your sakes, and he shall not destroy the fruits of your ground: neither shall your vine cast her fruit before the time in the field, saith the Lord of hosts. And all nations shall call you blessed: for ye shall be a delightsome land, saith the Lord of hosts. Your words have been stout against me, saith the Lord. Yet ye say, what have we spoken so much against thee? ye have said, it is vain to serve God : and what profit is it that we have kept his ordinance, and that we have walked mournfully before the Lord of hosts and now we call the proud happy: yea, they that work wickedness are set up; yea, they that tempt God are even delivered. Then they that feared the Lord spake often one to another: and the Lord hearkened, and heard it, and a book of remembrance was written before him for them that feared the Lord, and that thought upon his name. And they shall be mine, saith the Lord of hosts, in that day when I make up my jewels; and I will spare them as a man spareth his own son that serveth him. Then shall ye return, and discern between the righteous and the wicked, between him that serveth God and him that serveth him not. For behold, the day cometh that shall burn as an oven; and all the proud, yea, and all that do wickedly, shall be stubble, and the day that cometh shall burn them up, saith the Lord of hosts, that it shall leave them neither root nor branch. Bụt unto you that fear my name shall the sun of righteousness arise with healing in her wings; and ye shall go forth and grow up as calves of the stall. And ye shall tread down the wicked: for they shall be ashes under the soles of your feet, in the day that I shall do this, saith the Lord of hosts. Remember ye the law of Moses my servant, which I commanded unto him in Horeb for all Israel, with the statutes and judgments, behold, I will send you Elijah the prophet before the coming of the great and dreadful day of the Lord; and he shall turn the heart of the fathers to the children, and the heart of the children to their fathers, lest I come and smite the earth with a curse. Behold, I will send you Elijah the prophet before the coming of the great and dreadful day of the Lord, : אלהים כִּי אַתֶּם קִבְעִים אֹתִי וַאֲמַרְתֶּם בַּמֶּה קְבַעֲנוּךְ הַמַּעֲשֶׂר וְהַתְּרוּמָה: בַּמְאֵרָה, אַתֶּם נְאָרִים וְאֹתִי אַתֶּם לְבָעִים הַגּוֹי בְּלוֹ: הָבִיאוּ אֶת־כָּל־הַמַּעֲשֶׂר אֶל־־בֵּית הָאוֹצָר וִיהִי טֶרֶף בְּבֵיתִי וּבְחָנְוּנִי נָא בָּאת אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אִם־־לָא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרְבּוֹת הַשָּׁמַיִם וַחֲרִיקָתִי לָכֶס בְּרָכָה עַד־בְּלִי־דֵי : וְנָעַרְתִּי לְכֶם בָּאֹכַל וְלֹא־יַשְׁחַת לָכֶם אֶת־פְּרִי הָאֲדָמָה וְלֹא־ תְשַׁכָּל לָכֶם הַגֶפֶן בַּשָּׂדֶה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת: וְאִשְׁרְוּ אֶתְכֶם כָּל־הַגּוֹיִם כִּי־תִהְיוּ אַתֶּם אֶרֶץ חֵפֶץ אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת: חָזְקוּ עָלַי דִּבְרֵיכֶם אָמַר יְהוָה וַאֲמַרְתֶּם מַה־־נָדָבַּרֶנוּ עָלֶיךְ : אֲמַרְתֶּם שָׁוְא עָבַר אֱלֹהִים וּמַה-בֶּצַע כִּי שָׁמַרְנוּ מִשְׁמַרְתּוֹ וְכִי הָלַכְנוּ קדֹרָנִית מִפְּנֵי יְהוָה צְבָאוֹת: וְעַתָּה אֲנַחְנוּ מְאַשְׁרִים זֵדִים גַּם־נִבְנוּ עשִׂי רִשְׁעָה גַּם בָּחֲנָוּ אֱלֹהִים וַיִּמָּלֵטף : אָז נִדְבְּרָוּ יִרְאֵי יְהוָה אִיש אֶל־־רֵעֵהוּ וַיַּקְשֶׁב יְהוָה וַיִּשְׁמַע וְיִכָּתֵב סִפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיוֹ לְיִרְאֵי יְהוָה וּלְהִשְׁבֵי שְׁמָוֹ: וְהָיוּ לִי אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת לַיּוֹם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה סֶגְלֶה וְחָמַלְתִּי עֲלֵיהֶם כַּאֲשֶׁר יַחְמָל אִישׁ עַל־בְּנוֹ אֱלֹבֵר אֹתוֹ: וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיהֶם בֵּין צַדִיק לְרָשָׁע בֵּין עֹבֵר אֱלֹהִים לָאֲשֶׁר לֹא עֲבָדְוֹ: כִּי הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בַּעֶר כַּתַּנּוּר וְהָיוּ כָּל־זֵדִים וְכָל־עשה רִשְׁעָה קַשׁ וְלַהַט אֹתָם הַיּוֹם הַבָּא אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֲשֶׁר לֹא־־עֲוֹב לָהֶם שְׁרֶשׁ וְעָנָף: וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בַּכְּנָפֶיהָ וִיצָאתֶם וּפִשְׁתָּם בְּעֶגְלֵי מַרְבֵּק : וְעַסוֹהֶם רְשָׁעִים כִּי־ יִהְיוּ אֵפֶר תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֵיכֶם בַּיּוֹם אֲשֶׁר־־אֲנִי עֹשֶׂה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת: זִכְרוּ תּוֹרַת משֶׁה עַבְדִּי אֲשֶׁר צִיִּיתִי אוֹתָוֹ בְחרֶב עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵל חָקִים וּמִשְׁפָּטִים: הִנֵּה אָנֹכִי שׁלַח לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בְּוֹא יוֹם יְהוָה הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא: וְהֵשִׁיב לֵב־אָבוֹת עַל־בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל־אֲבוֹתָם פֶּן־אָבֿוֹא וְהִכֵּיתִי אֶת־הָאָרֶץ חֵרֶם : הִנֵּה אָנֹכִי שׁלְחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם יְהוָה הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא : : : feasts and in the solemnities the ineat-offering shall be an ephah to a bullock, and an ephah to a ram, and to the lambs as he is able to give, and an hin of oil to an ephah. Now when the prince shall prepare a voluntary burnt-offering or peace-offerings, voluntarily unto the Lord, one shall then open him the gate that looketh toward the east, and he shall prepare his burnt-offering, and his peaceofferings, as he did on the Sabbath-day: then he shall go forth, and after his going forth, one shall shut the gate. Thou shalt daily prepare a burnt-offering unto the Lord, of a lamb of the first year without blemish ; thou shalt prepare it every morning. And thou shalt prepare a meat-offering for it every morning, the sixth part of an ephah, and the third part of an hin of oil, to temper with the fine flour; a meat-offering continually, by a perpetual ordinance unto the Lord. Thus shall they prepare the lamb, and the meat-offering, and the oil, every morning, for a continual burnt-offering. (The Portuguese conclude here, but the German Jews continue saying.) Thus saith the Lord God, if the prince give a gift unto any of his sons, the inheritance thereof shall be his sons, it shall be their possession by inheritance. But if he give a gift of his inheritance to one of his servants, then it shall be his to the year of liberty; after, it shall return to the prince: but his inheritance shall be his sons for them. Moreover, the prince shall not take of the people's inheritance, by oppression to thurst them out of their possession ; but he shall give his sons inheritance out of his own possession : that my people be not scattered every man from his possession HAPHTARAH SABBATH IIAU-GOEDOUL; MALACHI, CHAP. Ill. Viurvo Ladonoi. Then shall the offering of Judah and Jerusalem be pleasant unto the Lord, as in the days of old, and as in former years. And I will come near to you, to judgment; and I will be a swift witness against the sorcerers, and against the adulterers, and against false swearers, and against those that oppress the hireling in his wages, the widow, and the fatherless, and that turn aside the stranger from his right, and fear not me, saith the Lord of hosts. For I am the Lord, I change not; therefore, ye sons of Jacob, are not consumed. Even from the days of your fathers ye are gone away from mine ordinances, and have not kept them. Return unto me, and I will return unto you, saith the Lord of hosts. But ye say, wherein shall we return? Will a man rob God? yet ye אֵיפָה לַפָּר וְאֵיפָה לְאִיל וְלַכְּבָשִׂים מַתַּת יָדִי וְשֶׁמֶן הִין לָאֵיפָה: וְכִי־יַעֲשֶׂה הַנָּשִׂיא נְדָבָה עוֹלֶה אר־שְׁלָמִים נְדָבָה לַיהוָה וּפְתַח לו אֶת־הַשַׁעַר הַפּנֶה קָדִים וְעָשָׂה אֶת־עֲלָתוֹ וְאֶת־־שְׁלָמָיו כַּאֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בְּיוֹם הַשַׁבָּת וְיָצָא וְסָגַר אֶת־הַשַׁעַר אַחֲרֵי צֵאתוֹ: וְכֶבֶשׂ בֶּן־שְׁנָתוֹ תָּמִים תַּעֲשֶׂה עוֹלֶה לַיּום לַיהוָה בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ: וּמִנְחָה תַעַשָׂה עָלָיו בַּבּקֶר בַּבּקֶר שִׁשִׁית הָאֵיפָה וְשֶׁמֶן שְׁלִישִׁית הַהִין לָרֶס אֶת־הַסְלֶת מִנְחָה לַיהוָה יעשו ק' הִקִוֹת עוֹלָם תָּמִיד: מֵעֲשׂוּ אֶת־־הַכֶּבֶשׂ וְאֶת־־הַמִּנְחָה וְאֶת־הַשֶׁמֶן בַּבּקֶר בַּבֹּקֶר עוֹלַת תָּמִיד : :1 כאן מסיימין הספרדים כֹּה־־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה כִּי־־יִתֵּן הַנָּשִׂיא מַתָּנָה לְאִישׁ מִבָּנָיו נַחֲלָתוֹ הִיא לְבָנָיו תִּהְיֶה אֲחפָּתָם הִיא בְּנַחֲלָה : וְכִי־־יִתֵּן מַתָּנָה מִנַּחֲלָתוֹ לְאַחַר מֵעֲבָדָיו וְהָיְתָה לוֹ עַד־־שְׁגַר הַדְּרוֹר וְשָׁבַת לַנָּשִׂיא אַךְ נַחֲלָתוֹ בָּנָיו לָהֶם תִּהְיה : וְלֹא־־יִקַח הַנָּשִׂיא מְנַחלת הָעָם לְהוֹרֹתָם מֵאֲחנָּהָם מַאֲחִנָּתִוֹ יַנְחֵל אֶת־בָּנָיו לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא־יָפְצוּ עַמִּי אִישׁ מֵאֲחִנָּתוֹ : הפטרת שבת הגדול במלאכי סימן ג'י וְעָרְבָה לַיהוָה מִנְחַת יְהוּדָה וִירִישְׁלָם בִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמָנֵיות: וְקָרַבְתִּי אֲלֵיכֶם לַמִּשְׁפָּט הָיִיתִי עֶר מְמַהֵר בַּמֶכַשְׁפִים וּבַמְנָאֲפִים וּבַנִּשְׁבָּעִים לַשֶׁקֶר וּבְעָשְׁקֵי שְׂכַר־שָׁכִיר אַלְמָנָה וְיָתוֹם וּמַטֵי־נֵר וְלֹא יְרֵאוּנִי אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת: כִּי אֲנִי יְהוָה לֹא שָׁנִיתִי וְאַתֶּם בְּנֵי־יַעֲקֹב לֹא כְלִיתֶם: לְמִימֵי אֲבֹתֵיכֶם סַרְתֶּם מֵחָקֵי וְלֹא שְׁמַרְתֶּם שָׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם אָמַר הוָה צְבָאוֹת וַאֲמַרְתֶּם בַּמֶּה נָשָׁוּב: הֵיקְבַּע אָדָם |